7 טיפים ליצירת אימיילים לקהל הכי ישראלי שיש!
אם יש משהו שהבנו לאורך השנים הנפלאות שחלפו מאז קום המדינה זה שאין תחליף לתקשורת ישירה עם מספר מינימלי של הפרעות בין מוען לנמען. זה נכון לתחלופת הודעות ומסרים בין חברים, אבל גם בין מותגים וחברות לאנשים ובין עסקים לבין עצמם (ביזנס טו ביזנס).
השאלה הנצחית שנותרה היא, כמובן, כיצד נצליח לבלוט מעל עשרות האימיילים השיווקיים הנוחתים מדי יום אצל הלקוחות שלנו בתיבת הדואר הנכנס? אם נדע אל מי אנחנו כותבים, נוכל להעביר את המסר שלנו בצורה הרבה יותר ברורה ואפקטיבית. כל אחד אמנם מייעד את הקמפיינים שלו לקהל יעד שונה, אבל בסופו של דבר אנחנו חיים כאן ב (לתפארת) מדינת ישראל, ולכן אנחנו חייבים להכיר את המאפיינים הייחודים של הגולש הישראלי וכיצד הוא רגיל ומעדיף לצרוך את התכנים שלו.
אז, לכבוד חגיגות ה-70 למדינה שלנו (כפיים!!!) הנה שבעה טיפים שיעזרו לכם לזכות באחוזי פתיחה גבוהים יותר מהקהל הכי ישראלי שיש.
כן, זה שלא יהסס להחזיר לכם אימייל של “כמה עלה לך הקמפיין הזה”? 🙂 …
1. “שלום לקוח יקר” vs. “היוש ישראל ישראלי!”
אימיילים רבים שאנחנו מקבלים משתמשים בשפה רשמית, וזה בהחלט מובן ומקובל בקרב הקהל הישראלי כאשר מדובר על גופים רשמיים שאנחנו לא מכירים באופן אישי, כמו: קופת החולים, קרן פנסיה או שלא נדע הבנק… מצד אחד זה מייצר תחושה של בהילות, אך מצד שני גם תחושה של “הנה שוב מנסים לדפוק אותי”- גם אם הנמענים פותחים את האימייל הם מגיעים לתוכן הניוזלטר עם דעות קדומות ולא עם ראש פתוח- מממ… לא בדיוק האפקט הרצוי מבחינתנו המשווקים.
כשאנחנו מדוורים לרשימת תפוצה שהגולש הישראלי נרשם אליה מרצונו החופשי ולא מכיוון שהוא צריך לקבל שירות מסוים, מומלץ ביותר להשתמש בשפה הרבה פחות רשמית כדי להשיג את תשומת הלב שלו, לא הכל יעבוד לכם אבל שווה לנסות ולהריץ מבחן AB.
רצוי גם לצרף בסוף את השם של מי שכתב את האימייל והתפקיד שלו בחברה על מנת ליצור פנייה אישית יותר ולהגביר את תחושת האמינות של המותג בקרב הישראלי המבולבל.
אם הגולש יכול לתת פידבק והכתובת ממנה נשלחת ההודעה לא מיועדת לתשובות (NoReplay), יש לציין את הכתובת הרלוונטית או לקשר אל הטופס באתר בו ניתן ליצור קשר עם צוות התמיכה או שירות הלקוחות.
2. לא רק ילדים בלונדינים מאיקאה
מקור: Happy family resting in park– stock image
הרבה מפרסמים ומשווקים בדוא”ל עושים שימוש בתמונות שהם קונים (אנחנו מקווים…) ב-Getty Images ואתרים דומים, ולרוב מדובר בתמונות תדמית או תמונות אילוסטרציה. אבל בדיוק כמו שהפרסומת לחטיף שוקולד בהן כולם בלונדיניים עם עיניים כחולות נראות לנו זרות, כך גם ניוזלטר עם תמונה שצולמה בחו”ל לא תיראה אמינה.
לכן, הרבה פעמים עדיף להשתמש במצלמה טובה ולצלם תמונות אותנטיות או אפילו לשלם לצלם מקצועי שיעשה זאת עבורכם. בטווח הארוך זה יחזק את ההזדהות של הלקוחות, ובסגמנטים מסוימים כמו מסעדות והארחה זו בעצם ברירת המחדל (“מה שאתה רואה זה מה שאתה מקבל” באופן המילולי ביותר…).
3. סמארטפון ובניו
זה לא סוד שהישראלים אוהבים לרדוף אחרי טרנדים טכנולוגיים ומאמצים אותם במהירות, במיוחד מאז שהרבה חסמי כניסה הוסרו והיום גם ציוד אלקטרוני יקר אפשר לקנות באמאזון או ebay. על פי הנתונים של איגוד האינטרנט הישראלי, 87% אחוזים מאתנו גולשים באינטרנט דרך יותר ממכשיר אחד ו-14% גולשים אך ורק מהסלולר.
התוצאה היא שיש הרבה מאוד אימיילים שנקראים בעיקר דרך סמארטפונים מכל המותגים ובגדלי מסכים שונים. לכן, בתור משווקים באמצעות דוא”ל, אנחנו כבר לא יכולים להסתפק רק בעיצוב רספונסיבי שנעשה בצורה אוטומטית, אלא עדיף גם שנבדוק מראש איך ההודעה שלנו נראית במסכים ניידים ונשנה אותה בהתאם לכך.
לדוגמה, תמונות רוחביות עשויות להיראות רע מכיוון שרובינו מחזיקים את הטלפון במצב אנכי, ואם התמונה גם שוקלת הרבה, יכול להיות שהגולש יאבד את הסבלנות ויעבור לקרוא את ההודעה הבאה (אל תצפו שהוא יסתכל שוב בהודעה בבית מכיוון שהיא כבר עברה לרשימת ההודעות שהוא קרא). יש גם לחשוב היטב מה יופיע בראש ההודעה כשהגולש עוד לא צריך לגלול הרבה.
4. איי ספיק עברית, אנד יו?
אם יש לכם אתר/שירות בינלאומי ואתם חושבים על תרגום שלו לשפות או שווקים אחרים, כולל ישראל, זה יכול להיות רעיון טוב לתרגם את ההודעות שהגולשים בארץ מקבלים לעברית תקנית ועקבית, לפחות אם מדובר על אימיילים אוטומטים כמו סטטיסטיקות או התראות לחשבון וכבר תרגמתם חלק מהממשק (כך שהתרגום של ההודעה עצמה יהיה פשוט למדי).
באד אקסמפל:
סטרוברי אונליין אמנם מתגעגעים אליי אבל הם פונים אליי גם כנקבה, גם ברבים וגם באנגלית 🙁
דוגמה טובה לחברה שעושה את זה מצוין היא גוגל, שמתרגמת את כל דפי העזרה שלה והודעות הדואר האלקטרוני שהיא שולחת לעברית במקביל להכרזה על מוצרים חדשים ושינויים עולמיים. אז נכון, לא לכל אחד יש את המשאבים של גוגל וגם התרגום של גוגל לפעמים נראה מכני, אבל זה עשוי להשתלם בטווח הרחוק, במיוחד אם רוצים לעשות Beta Testing על אוכלוסייה מגוונת של גולשים, ולא רק כזו שיודעת לקרוא אנגלית באופן שוטף.
בכל אופן, גם אם אתם לא מתכוונים לתרגם את ההודעות, בדקו שהן מופיעות כמו שצריך בעברית וערבית (יש להגדיר את היישור באופן נכון).
5. רס”ר שמועתי
מקור: וואטסאפ משפחתי או מקור בכיר במשטרת התנועה
הרבה מתיחות ועוקצים ניגרים עברו למדיומים החדשים יותר כמו WhatsApp, אבל מדי פעם לצערנו עדיין מצליח לנחות בתיבת הדואר שלנו מכתב עם כותרת מרגשת, בקשה לתרומה או מחקר מהפכני. חלק גדול מהמכתבים האלו מנסים לפרוט על מיתרי הלב שלנו ודואגים לספר לנו על חיילים שנעלמו, הונאות שונות ומשונות, וירוסים שעלולים להשמיד את האנושות והנושא הכי הכי פופולארי, עברות תנועה חדשות שאנחנו צריכים להיזהר מהן…
כן כן, ניחשתם נכון! סף הרגישות לבולשיט של הנמען הישראלי ירד באופן דרמטי בדומה לאותן תכתובות דרמטיות.
מה אנחנו יכולים לעשות אם אנחנו רוצים להפתיע את הנמענים שלנו עם משהו מעניין בלי לשדר חוסר אמינות?
הנה כמה רעיונות:
- להבליט קישורים שמפנים למקור (לדוגמה, פוסט בדף הפייסבוק של משטרת ישראל)
- לקשר בחזרה עם הלוגו והאתר שלנו, משהו שהיום חייבים להשתמש בו גם למניעת פישינג
- להקפיד על פונט אחיד והגהה – ערבוב של סוגי פונטים או שינוי גודל וצבעים יכול לרמז על Copy Paste
- לצרף גרפים ואינפוגרפיקות בציון המקור (אם ישנו)
6. לא למדו לשים שלט קטן, ‘ים’?”
כבר כמעט עשור אומרים לנו ששיווק מבוסס תוכן יחליף את התוכן השיווקי הקלאסי, אבל בשטח המציאות מתגלה כמעט שונה: רוב הגולשים בישראל (על פי האיגוד) כלל לא מצליחים להבדיל בין תוכן שיווקי לבין תוכן לא שיווקי, אבל אם מציגים להם תוכן המסומן כתוכן שיווקי, הם מציינים שהוא משעמם אותם.
עוד נתון מעניין הוא שרוב הגולשים טוענים שהתוכן השיווקי כלל לא מפריע להם אפילו אם הם מודעים לכך שהוא כזה.
נראה שהגולשים מעדיפים תוכן שמציג סיפור או רצף של אירועים, ולכן זהו כנראה התוכן שיוביל להכי הרבה המרות ויגרום לנמענים לקרוא את ההודעה עד סופה. לפיכך, אם יש לכם קמפיין וידאו של סיפורי הצלחה או המלצות מלקוחות מהזמן האחרון, זהו כנראה התוכן אותו תרצו לשים בתוך ההודעות שאתם שולחים או לקשר אליו (כך שתוכלו למדוד גם את החשיפה בפועל).
7. אינטרנט כשר
השימוש באינטרנט בקרב כלל המגזרים בישראל עולה וישנן יותר דרכים לגלישה באינטרנט “כשר”. בנוסף, למרות שבמגזרים כמו המגזר החרדי אחוז השימוש הוא נמוך יחסית (אבל עדיין מרשים – לערך כ-49%), הם מנצלים את הרשת עד תום בכל מה שקשור לתחומים ספציפיים כמו שירותי ממשל מקוונים או חנויות למסחר מקוון.
מבחינת משווקים בדואר אלקטרוני זוהי הזדמנות זהב להגיע לקהל יעד ממוקד ורלוונטי שבמקרים רבים לא נמצא בפלטפורמות הפתוחות יותר וגולש בעיקר בתוך גן סגור שקשה לחדור אליו.
מצב זה מחייב אותנו לאמץ סגנון כתיבה ואפילו “ז’רגון” ייחודי ולפעמים עדיף לקחת איש תוכן או פרסום שמכיר את המגזר מבפנים ואת הזרמים השונים. ניתן אף לפצל את רשימות התפוצה לכמה סגמנטים באופן בלתי מורגש על פי תחומי עניין ומבלי להזכיר במפורש את המגזרים השונים.
לסיכומו של עניין,
ישנן דרכים יצירתיות וממוקדות לפנות אל ליבו של הצרכן הישראלי, ומי כמונו כמשווקים ישראלים יודעים לזהות את מידת ה”שכונה” הנדרשת בטון בו נכתב הניוזלטר, או מידת הקולניות בשורת הנושא, או ה”חום” שאנחנו מציגים בתמונות בגוף הדיוור האלקטרוני. השתמשו בזה לטובתכם, התחברו טוב יותר לקהל היעד שלכם ותנו עצמאות ליצירתיות שלכם.
אז יאללה, תנו בראש!
קראו עוד: